יוסף נייגו

שם, שם משפחה : ג'וזף (יוסף) נייגו

תאריך לידה ומקום : 1863, אדירנה, טורקיה

שם אישתו : לאה פולינה מיטרני

תאריך עלייה : 1886

תאריך ומקום פטירה: 8.12.1945, באיסטנבול, טורקיה

השכלה:

· בית הספר התיכון אליאנס באדירנה (צרפתית).

· בבית ספר '' Ecole Normale Orientale ''.(לימוד תורה)

· הרב מנחם פרחי.(לימודי עברית)

· בבית ספר הגבוה לחקלאות במונפלייה, צרפת, ( נשלח על ידי האליאנס.)

מקצוע : אגרונום, חקלאי

ביוגרפיה:

עם הגיעו בשנת 1886 למקווה ישראל מונה נייגו לסגן מנהל בית הספר, על ידי שמואל הירש. לאחר ארבע שנות עבודה כמורה לחקלאות, הוא מונה ב-1891 למנהל. הידע המקצועי שלו כאגרונום סייעה להצלחתו להכשיר את תלמידיו, באמצעות לימודים תאורטיים ועבודה מעשית, כחקלאים טובים. מספר התלמידים הגיע תחילה ל-100 ואז ל-200 סטודנטים בין השנים 1893-1901. הוא נתן עדיפות לסטודנטים שהגיעו ממושבים חקלאיים.

מטרתו של נייגו כמנהל בית ספר מקווה ישראל הייתה לספק עתיד טוב לבוגרי בית הספר. עם קבלתם של שני תלמידי ארגון הנוער " חובבי ציון " מכל מושב הוא ניסה להבטיח את התפתחות החקלאות בשיטות מודרניות בהתנחלויות חקלאיות.

נייגו סייע בפתיחתו של בית הספר התיכון העברי הראשון ביפו בשנת 1893 .

בבית הספר מקווה ישראל הקים בניינים ומשרדים למורים ולפקידים, וחדרי שינה מרווחים בשביל התלמידים. הקים בית כנסת ואולמות מיוחדים לעיון וללימודים. בנה יקב, רפתות ואורוות, מעבדות לניסיונות כימיים, לולים ובית מרקחת. הרחיב את הפרדסים וגני הירקות. נטע עצי סרק והרבה לנטוע עצי פרי, כמו שקדים, זיתים, רימונים, בננות ואפרסקים. יזם ייעור אדמות יבשות ואדמת ביצות ועודד את נטיעת עצי אקליפטוס, האזדרכת, הברוש והרוביניה, המתאימים לאקלימה ולאדמתה של ארץ ישראל.

ב-27 באוקטובר 1898 הגיע הרצל לבקר במקווה ישראל. נייגו הופתע מביקור הפתע של המנהיג הציוני ומתוכניתו לפגוש למחרת את הקיסר הגרמני בשער בית הספר. תחילה היסס, כי כי"ח לא תמכה בעמדותיו הציוניות של הרצל, אבל אחר כך קיבל את הרצל בכבוד ובחיבה יחד עם אשתו וערך לו סיור נרחב בבית ספרו. הרצל גילה התעניינות רבה בכל דבר שהוצג לפניו. לאחר ביקורו במקווה כתב הרצל ביומנו "זהו בית ספר חקלאי מצוין".

נייגו גרם לד"ר הרצל וארבעה מחבריו להיפגש עם הקיסר גיום במקווה ישראל. בטקס קבלת פנים זה השתתפו נציגים מכל האזורים וסטודנטים המחזיקים ענפי זית.

יוסף נייגו היה נציג יק"א בארץ ישראל מאז 1894. הנהלת יק"א החליטה ב-1897, לאחר מותו של הברון הירש שהקים את החברה, בעקבות בקשתו של נייגו, להקציב 150 אלף פרנק לסיוע לאיכרים במושבות שלא נתמכו בידי הברון רוטשילד: רחובות, חדרה, משמר הירדן, גדרה ונס ציונה.

ב-1898 היה נייגו מעורב במשא ומתן על רכישת אחוזתו של הקונסול האוסטרי האגופ פסקל ביפו, כדי להרחיב את בית החולים שער ציון הישן, בשכונת יפה נוף. זאת לאחר שבית החולים שנוסד ב-1890 לא הצליח לקלוט את החולים הרבים בעקבות מגפה שפרצה בעיר. הקונסול ביקש תמורת הבית ובו 25 חדרים וקרקע בשטח של כ-13 דונם, סכום של 75 אלף פרנק. הברונית קלרה הירש תרמה 4,500 פרנקים לבית החולים ושאר הכסף התקבל מתרומות של יהודים באירופה ובארצות הברית. באפריל 1899 הושלמה הרכישה.

ב-1904 סיים נייגו את תפקידו כמנהל מקווה ישראל, לאחר שבתו חנה מתה וחלה הידרדרות במצב הבריאותי של אשתו.

לאחר 18 שנות עבודה, יוסף נייגו עזב את מקווה ישראל ואת פלסטינה מסיבות משפחתיות. ונבחר כנציג המזרח התיכון של יק"א. (Jewish Colonization Association)הוא החל לעבוד בתפקידו החדש במשך 20 שנה.

תפקידו ביק''א הובילה אותו לעבור ממקום למקום, ותמיד חי חיי נוודים. הוא ערך מחקרים רציניים באזורים כמו סיהאן ודיקל, אורפה-סיברק, דיארבקיר ובגדאד. באימפריה העות'מאנית תמך הסולטאן עבדולחמית ביוזמות אלה. הוא סיפק אישור מהסולטאן העות'מאני לערוך ניסויים לכמה מחקרים חקלאיים. הוא פרסם מחקרים רבים בנושא חקלאות בארץ ישראל באזור זה.

לאחר חתימת הסכם לוזאן ב-1923, שלפיו נאסר על אנשים זרים לרכוש קרקע בטורקיה, נאלצה יק"א להפסיק את פעילותה במדינה זו. הוא מונה למנהל " קרן התעסוקה הקטנה " באיסטנבול, שהוקמה על ידי היק''א וסיפקה מסגרות אשראי הנתמכות גם על ידי הרב הראשי נחום .

ב-1910 נייגו הצטרף לבני ברית ונבחר לראשות הלשכה באיסטנבול. הוא המשיך בתפקיד זה עד לסגירת הלשכה. הוא גם היה יושב ראש לשכת בני ברית ה- XI District בברלין, ביוזמתו של ס' ברגל בשנת 1911.

עבודותיו : ישנם דוחות מחקר רבים וסקירות שפורסמו בנושאים חקלאיים.

סיבות בחירתו ותרומתו המיוחדת:

בתור מנהל מקווה ישראל ועבודותיו ביק''א עזר ותרם רבות לעולים שהגיעו בתקופתו לישראל. דאג לאספקת קרקעות ופיתוח ישובים חקלאיים בכל האזורים.