השבוע ציינה מדינת ישראל את יום העלייה, חג לאומי וממלכתי, שנקבע בשנת 2016 כדי להוקיר ולהעריך את כל גלי העלייה לדורותיהם ואת מפעל העלייה כבסיס לקיומה של ישראל וכינונה כחברה רב-תרבותית. בעיר בת ים, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, התקיים אירוע חגיגי ומרגש בהשתתפות נציגים מעולי רוסיה, צרפת, אוקראינה, אתיופיה והתאחדות יוצאי תורכיה בישראל, יחד עם עולים חדשים וותיקים מרחבי העיר.
התאחדות יוצאי תורכיה בישראל, הפועלת מזה 63 שנים למען קליטת עולים, הייתה בין המוזמנים המכובדים לטקס, ונציגיה - אבי סיניק, רכז קליטה ותיק, ואתי גרניט, יו"ר ההתאחדות - זכו להוקרה על פועלם רבת השנים. ההתאחדות מהווה בית עבור עולים דוברי השפה התורכית, ומספקת להם ליווי אישי תוך דגש על שמירה על זהותם התרבותית, כל זאת בהתאמה לצרכיהם הייחודיים.
האירוע נפתח בחלוקת תעודות הוקרה לארגוני העולים שפעלו בהתנדבות לטובת קליטת עולים, לסיוע לחיילי צה"ל, לתמיכה במפונים מהדרום ומהצפון ולעזרה לתושבים הזקוקים לכך בעיר. נציגי ההתאחדות קיבלו גם הם תעודת הוקרה על פעילותם המסורה והחיונית. במהלך הטקס בירכו בכירי הע ירייה, ובראשם הגברת אנסטסיה סהר, מנהלת מחלקת העלייה, שדיברו על האתגרים הרבים שבהתאקלמות
לחיים בישראל, ועל החוזק שביכולת להקים בית חדש בארץ האבות ולהפוך לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. העירייה הכריזה כי כל חודש חשוון יוקדש לציון ולכבוד העולים שבחרו לבנות את ביתם בעיר.
שיא הטקס הגיע עם הופעותיהם של אמנים ומוזיקאים עולים, שהנעימו את הערב בשפות שונות, מייצגות את תרבויותיהם. על הבמה נשמעו שירים ברוסית, אמהרית, צרפתית וגיאורגית, והזמר יוסי גירון, שייצג את הקהילה התורכית, הופיע בשירים בתורכית ויצר אווירה שמחה וחגיגית באולם.
הטקס החזיר אותי, באופן אישי, לרגעי הילדות המוקדמים בארץ. נזכרתי בעליית משפחתי לפני כ 50- שנה ובימים הראשונים שלנו במרכז הקליטה ברמלה.
שם הכרתי חברים מכל קצוות העולם, ובעיקר מדרום אמריקה. בזכות הלדינו שדיברתי בבית עם סבא וסבתא, יכולתי לתקשר איתם גם בספרדית. כך יצא שלמדתי עברית וספרדית בו זמנית.
אני גאה בהוריי, שעשו צעד אמיץ כשהעלו את משפחתנו לישראל, והעניקו לי, לילדיי ולנכדיי הזדמנות לחיים טובים יותר כאן, בארץ ישראל.
אתי אדטו גרניט
留言