כשמדובר בתזונה אנו עומדים בפני אתגר יום יומי כדי לבחור בריאות מידי יום, כל פעם מחדש. אחד הדברים שהופכים את נושא "התזונה הנכונה" לקשה ביותר הוא היכולת ליצור את האיזון הזה שוב ושוב , מבלי להתעייף , יום יום .
אני רוצה לעדכן מראש שעד שנגיע לדבר על מה כדאי לאכול ומתי, נדבר עוד קצת על מודעות.
אלברט איינשטיין מתאר את הטירוף באופן הבא: ״טירוף זה לחזור על אותו הפעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה.״
אם רשימות הדיאטות שניסית עד כה לא עבדו בשבילך, תנסה איתי דרך אחרת הפעם. מבטיחה שאין לך מה להפסיד.
במאמר הקודם שלי דיברנו על קביעת המוטיבציה הפנימית לאכילה בריאה . הפעם אני רוצה לדבר על איך להתמודד עם הקול הפנימי שמנסה הרבה פעמים להחזיר אותנו לאזור הנוחות ולא נותן לנו להתמיד בטרנספורמציה שאותו אנחנו רוצים כל כך.
לעיתים כדי לסרב להעדפות בריאות מדי, אנו אומרים מבפנים וגם בקול רם משפטים כמו:
" אפשר לחשוב שבזמנו היה משהו שנקרא ללא גלוטן? כל זה שטויות האופנה של 10-20 השנים האחרונות."
" בעבר גם אכלנו מלא גבינות וגם שתינו חלב. ולא היו בעיות של אי סבילות לקטוז או דלקתיות בגוף. אני לא מאמין לסיפורים האלה. "
" סבי היה מעשן חפיסת סיגריות ביום. הבן אדם חי עד גיל 90. "
" עזוב, מה המשמעות אם לא נדע ליהנות ונתחיל להגביל את עצמינו מהחיים?! "
ראשית , בואו נבחן את המשתנים של משוואת הבריאות:
לצרוך אוכל טרי, מהשדה לשולחן .
לצרוך פירות וירקות שאינם מהונדסים גנטית.
לאכול ארוחת מסודרות במשך ביום.
בישול ביתי ללא חומרים משמרים .
אורח חיים פעיל, להעדיף הליכות כדי להגיע לאן שהוא.
הימנעות מחומרים פלסטיים ומסרטנים, להימנע מקרינה ככל האפשר.
להעביר זמן איכות עם יקירינו , בניית מערכות יחסים טובות. לתפוס את ה"רגע".
אם צורכים מוצרים מן החי, לוודא כי אנו צורכים את הבשר והביצים של חיות משק שאוכלים מזון ללא הורמונים .
וכעט בואו נעריך את תנאי החיים של האדם שאכל בלי לחשוב פעמיים בדור שלפינינו.
בעבר קנו חלב טרי ,פתוח מדי יום, כך שלא עבר תהליכים כימיים כדי שיהיה עמיד למשך שנה בטמפרטורת החדר. הים לא היה כל כך מלוכלך ואנשים לא נחשפו למתכות כבדות כשאכלו דגים . אנשים דיברו זה עם זה פנים אל פנים ויצרו קשרים אמיתיים. מחלות אוטואימוניות לא היו כל כך נפוצים בקרב צעירים. אנשים נהגו ללכת ברגל פעמים רבות כי תחבורה ציבורית ומכוניות פרטיות לא היו נגישים כמו היום . כמובן, זיהום האוויר לא היה מסוכן גם. פחות בניינים , יותר אוויר צח. עשו הקניות מהשוק ולא צרכו מזון מעובד או שימורים בכמויות. אכלו מזון לפי העונה, מה שגדל על על פי הגאוגרפיה שלהם . באמצע חורף לא היה עגבנייה ומלפפון. אם הבית בישלה תבשילים טריים, כך שכל חצי שעה לא היו פותחים את המקרר וחוטפים מה שבא להם. אכלו בארוחות משפחתיות סביב השולחן. משקאות מוגזים ומתוקים לא היו תחליף למים. לא היו כל שני מטר בתי קפה או מסעדות ברחובות. אנשים נפגשו בבתים ואכלו אוכל ביתי, ולא היו חשופים לקרינה 24 שעות ביממה כמונו היום. הטכנולוגיה לא הייתה מפותחת כל כך וחיות משק לא צרכו מזון מלא בהורמונים ואנטיביוטיקות. אנשים יצאו לטבע בסופ"ש ולא לקניונים.
על כן המקום שבו אנחנו שמים את התזונה היום חייב להיות שונה ממה שהיה בעבר. וכדי שמי שמשלם את המחיר הכבד של ההתפתחות הטכנולוגית והחיים שהפכו לקלים יותר במובנים מסוימים לא יהיה והגוף והבריאות שלנו, עלינו לקחת אחריות לראות את התזונה כמגן על גופנו בעולם של היום. זו הסיבה שלפעמים יכול להיות שנצטרך לחשוב על הגלוטן שבמזון או על העניין של מטוגן או לא וגם על מתי אוכלים אותו.
כשהתמונה אמיתית היא כזו להגיד" סבתא הכינה עוגה כל שבוע , כל המשפחה אכלנו ביחד. וגם היינו מאוד בריאים . אז גם היום לאכול עוגה זה לא מזיק." זה לא נחשב לרמות את עצמינו?
כנות ומודעות. בואו לא נשכח את שני המושגים הללו.
האם זה הגיוני לצפות שתוצאת המשוואה תישאר זהה כשכל הפרמטרים משתנים? בואו נדע לראות את האמת ולהתנהג בהתאם. הבנת המצב כפי שהוא ולהיות כנים עם עצמנו יהיה המדריך החשוב ביותר מהיכן להתחיל את השינוי.
הפעם כעבודה אני רוצה מכם שתשימו לב. תהיו מודעים. מודעים על כל המשתנים של המשוואה ולעולמנו המשתנה. ככה, לאט לאט נוכל אולי לשכנע את התת מודע שלנו לבצע שינוים בכיוון של הרגלי אכילה נכונים יותר. כי הוא שולט על העניין הזה ותאמינו לי שלא רק על זה.
באהבה,
רוזי צרפתי