"לא תוכלו לגרום לאנשים לרדת במשקל. אתם לא יכולים לשנות את אופן ההתנהגות של החברה. מחקרים מראים כי רוב האנשים שיורדים במשקל עולים בחזרה ואף יותר תוך שנתיים לאחר הירידה. " היא אמרה והוסיפה: "אם אתם מסתדרים עם הרעיון הזה ובכל זאת רוצים להישאר כאן, אז ברוכים הבאים." נובמבר 2016, יום הראשון של הלימודים. אלו היו המילים של המרצה בקורס מבוא "היכרות עם עבודת הדיאטן". קצת הופתעתי. אבל במשך ארבע השנים הבאות שמעתי את המשפטים הללו מלא פעמים.
היה מרצה שלימד אותי כל סמסטר לפחות בקורס אחד והיה לו ידע מעמיק בתחום התזונה. ולמרות זאת יכלנו לראות שהוא בדרגת ההשמנה. משהו לא הסתדר לי בראש. איך מישהו שהשקיע 35 שנים מחייו בללמוד וללמד תזונה, לא היה במשקל תקין לפי ההגדרות. ככל שראיתי עוד ועוד אנשים שיודעים את התאוריה היטב אך לא מיישמים בפרקטיקה הבנתי שאם מדברים על תזונה עלינו לדבר על נושא קשה ומורכב מאוד לפני שנגיע לדבר על רשימות מאכלים.
פסיכולוגיה אנושית.
תזונה אינה רק מה שמכניסים לגופנו בכדי לשרוד. התזונה שלנו היא הפרטנר שעליו אנו מעמיסים את רגשותינו. היא המנגנון ההגנה שעליו בורחים ממערכות יחסים מורכבות שיש לנו. היא המקום הבטוח שלנו ברגעים הכי אומללים ובודדים. זה הדרך להעניש או לפנק את עצמנו או את יקירנו. ולפעמים עוגייה בטעם עוגיית סבתא היא זאת שנותנת לנו תחושת שייכות וגורמת לנו להרגיש טוב. לאכול מהר מדי או לאט מדי זה אופי חיינו. מה שלא יהיה, תזונה אינה רק תזונה.
אם אומר לכם "עישון וסוכר לבן מזיק לבריאות האדם. אל תצרכו." האם פה נגמר הסיפור? אני מודעת שכולכם יודעים את זה היטב. ולצערי רק לדעת לא תמיד פותר את הסוגייה.
אלה שבתוככם שמוכנים לצאת איתי למסע טרנספורמציה, אבקש מדי פעם לעשות תרגילים שונים. תרגילים אלה אינם מיועדים רק לבעלי בעיות משקל. הם נועדו לסייע לכל מי שרוצה לאמץ אורח חיים בריא. להתקדם בצעדים קטנים אל הדרך הנכונה.
ראשית, אני מבקש מכם לקחת דף נקי ולכתוב מה משמעות האוכל עבורכם.
מדוע אתה עושה זאת כשאתה בוחר אוכל בריא? מה המשמעות של משקל עבורך? החל מאיזו תקופה בחייך אכילה הפכה לפעולה שלא ניתנת לעצירה? או שזה תמיד היה ככה? האם לאכיל את ילדייך היום במאפה שאימך הכינה לך בילדות, גם אם אתה יודע שזה לא בריא, בכל זאת גורמת לך להרגיש שייכות וחום בלב?
בקיצור, שפכו על הנייר כל מה שעולה על דעתכם על תזונה, אוכל, משקל ודימוי גוף. לבסוף, שאלו את עצמכם: "האם יש לי סיבה טובה לאכול בריא כל יום מהיום ועד סוף חיי?" אם כן, "מהי הסיבה?"
חשוב שהסיבה שתמצאו תגיע ממקום של מוטיבציה פנימית. אתם צריכים להיות בפוקוס ולא הרצונות של הסובבים אתכם.
לדוגמה, "אני רוצה לרדת במשקל כי בעלי אוהב נשים רזות." אם זה הסיבה שלך כדי לעשות דיאטה, אם בעלך כבר לא יהיה בחייך תמצאי את עצמך חסרת מוטיבציה.
"אמי כועסת כשאני אוכלת קינוח", או "אלה שבבית הספר צוחקים עלי כי אני שמן." גם הסיבות הללו אינם מוטיבציות לטווח ארוך עבור שינוי התזונה . הלימודים יגמרו יום אחד ולא תגורי קרוב לאימך ואז מה? אז למה תעשי מאמץ?
"אני חייבת לרדת במשקל עד החתונה של..." אם זה המטרה שלך היא, לא תהיה לך סיבה לבחור בריאות למחרת החתונה.
תמיד תזכרו שאתם היחידים שתוכלו להגיע אל התשובה הנכונה. דוגמאות לכך יכולות להיות:
"האוכל הוא במרכז חיי ואני כבר רוצה חופש נפשי מהמצב הזה אחד ולתמיד."
"למשפחתי יש היסטוריה של סוכרת. אני בוחר להיות בריא ולחיות אורח חיים נכון מגיל צעיר. "
"אני רוצה להיות מסוגל לשחק עם ילדי הנכדים שלי."
"אני אוהב את עצמי. מגיע לי חיים קלים ונטולי כאבים . "
"אני רוצה לעזור לגוף שלי לרפא מחלה .... שיש לי."
כל עוד תהיו אמיתיים ותדעו להביט פנימה, אין גורם אחר שידע יותר טוב מכם מה תהיה הסיבה שלכם לבחור בריאות כל יום מחדש.
אני ממליצה לבצע את העבודה על ידי כתיבה, אבל אם זה לא מתאים לכם, תוכלו לענות לשאלות בראש ולהגיע למטרה. כדי לשמור על התהליך המאוד אישי הזה טהור, אני מציעה לא לשתף אותו אם הסובבים אתכם. ככה תשחררו את עצמכם מכל הציפיות, הלחצים והשיפוט של אחרים. אם אתם תרגישו לא נעים תוך כדי קחו הפסקה ואז תמשיכו.
המטרה שלנו היא להיות סגורים על עצמנו מדוע אנו הולכים לאכול בריא לפני שנדבר על איך לאכול בריא. ככה אם מתעייפים ונאבקים בדרך, נוכל לענות במהירות לקול הפנימי שיגיד "למה אני סובל? זה לא שווה!" הקול הזה שאוהב את אזור הנוחיות שלו יקבל את התשובה ולא יצליח להסיט אותנו מהדרך החדשה שבחרנו.
אם נחזור למורה שלי. אולי הוא לא הצליח למצוא מוטיבציה מספיק טובה כדי לבחור בריאות כל יום מחדש ולחיות בכיוון הזה. אני לא יודעת. אף אחד לא יכול לשנות אותו וגם לא אמור לשנות אותו אלא אם כן הוא רוצה. אולי את המודעות שיכלתי ללמוד אחרי שנים של עבודה כתזונאית למדתי בזכותו בזמן קצר כל כך.
הבנתי למה אי אפשר לגרום לאנשים לרדת במשקל בטווח ארוך. המשכתי ללמוד, בידיעה שטרנספורמציה כזו תהיה אפשרית רק אם היא נעשית בשליטתו של האדם עצמו.
באהבה,
רוזי צרפתי