התאחדות יוצאי טורקיה בישראל נוסדה לפני 60 שנה, במטרה לסייע לעולים החדשים שהגיעו מטורקיה, וניתן לומר שהיא ההתאחדות היחידה שנוסדה בישראל על ידי עולי טורקיה ושפעילותה נמשכת עד היום. ארוכה היא ההיסטוריה של ההתאחדות, אשר בימי פעילותה עזרה ועדיין עוזרת לקליטתם של העולים, ובמיוחד ארוכה תרומתה של ההתאחדות להפגשת החברה בישראל עם העבר היהודי-הספרדי בטורקיה, ובמיוחד של קהילת איסתנבול, שהלכה והצטמקה עם השנים.
כ-15.000 יהודים נותרו במרחב היהודי בטורקיה. ברובה הגדול זוהי קהילה בעלת מורשת עות'מאנית, שעלתה ארצה עם קום המדינה. היום חיים בישראל כ- 85.000 מיהודי טורקיה, ובכלל זאת גם צברים, ילידי הארץ. רוצה לומר, שמרביתם של יהודי טורקיה נעשו לישראלים.
לצד הפעילות שמבצעת קבוצה של צעירים ועמם גם ספונסרים, בני הדור החמישי לעולים, הם לא רק מסייעים לקליטת העולים אלא גם מציעים מלגות לסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בישראל. העשייה הזאת מקנה להתאחדות את העוצמה שלה. כשנשאלים אנשי ההתאחדות כיצד יוכלו לסייע – תמיד יש להם מה להציע. לבד מזאת ההתאחדות מסייעת גם לגיבושם של יחסים טובים עם הנציגים הדיפלומטיים של טורקיה בישראל, ויש לכך חשיבות מרובה. כך נוצרו לא מעט קשרים בין קהילת יוצאי טורקיה בישראל ובין בעלי תפקידים מטורקיה ששהו בארץ.
ההתאחדות פעלה ועודנה פועלת כדי לגבש יחסים טובים עם טורקיה. הסחר העכשווי חצה את רף 4 מליארד דולאר, והדבר מעודד את אנשי ההתאחדות להעמקת היחסים בין העמים. עידוד התיירות מזה ומאבק נגד האנטישמיות הפונדמנטלי מזה, שפושה בקרב העלית החברתית באנטוליה ובקרב התקשורת – גם אלה מיעדיה של ההתאחדות.
המדובר בעבודה קשה, שדורשת סבלנות, תשומת לב ורגישות. מזה זמן קבוצה של חברי התאחדות פועלת מול כלי תקשורת טורקיים כדי למגר תופעות של אנטישמיות ואנטי-ישראליות וכמובן תגובות של העולם הערבי כנגד ישראל. מאמץ מיוחד נעשה כדי למנוע פרסום דברי שקר בתקשורת הטורקית, ואוכל להעיד אישית שקצרנו לא מעט הצלחות במישור הזה.
הפלטפורמה האינטרנטית “Turk Israel. Org” מעבירה מדי יום ביומו מידע על הנעשה בישראל וטורי עמדה שנכתבים על ידי אנשי מפתח בקהילה היהודית-הטורקית בישראל. אלפי קוראים מארבע קצוות הארץ, מישראל ומטורקיה נחשפים בו למידע בטורקית, בלאדינו ובעברית.
פעילי ההתאחדות עושים עבודתם בהתנדבות מלאה, ונר לרגליהם היא השקיפות והעשייה שחפה מכל אינטרס כזה או אחר. ביקורת מתקבלת בחיוב, כפי שהדבר מקובל במסגרות דמוקרטיות נאורות, וכך גם פועלת הנהלת ההתאחדות.
השנים חולפות, ההוצאות גדלות והתרומות אינן מספיקות לכל הצרכים. לא אחת נדרשים אנשי ההתאחדות למצוא פתרונות לסיטואציות חיים קשות. מעטים הם אלה מקרב יהודי טורקיה שנכונים לסייע תקציבית, והדבר מקשה מאוד על מילוי משימותיה של ההתאחדות, והרי מן הזיכרון שלנו אנו יודעים שהרוב הדומם של יהודי טורקיה לא מוצא עניין במעורבות חברתית.
האדישות הזאת גורמת לכך שמרבית העולים לא נכונים לסייע להתאחדות שסייעה להם. מעטים נכונים לסייע והסיסמה ההיסטורית "kayades" עדיין מהדהדת בזיכרון הקולקטיבי.
ה- “ne melazimlik” נעשה ישראלי, ונשאלת השאלה מדוע? יש לקוות כי עם הזמן רבים מאתנו יתעוררו ויבינו את התועלת שבנתינה, כל אחד כפי מידת יכולתו.